ההופעות של להקת OLODUM מברזיל בארץ

ביררתי עבורכם ומשמעות השם אולודום  הוא "אלוהי האלים".  
צבעי הקבוצה שאי אפשר היה לטעות לגביהם הם הצבעים האפריקאיים - שחור, צהוב וירוק.
צהוב וירוק כצבעי ברזיל עם השחור האפריקני. הם תומכים בחופש, זכויות אדם, הזדמנויות שוות, אהבה, חרות, חינוך, כבוד ומאבק נגד אי צדק חברתי. מטרתה הבסיסית של הקבוצה להילחם בגזענות, לעודד את ההערכה העצמית והגאווה בקרב האפרו-ברזילאים ולפעול למען זכויות האזרח של קבוצות שוליים.

ידעתם ש 70 אחוז מהכנסות הלהקה הולכות למוסיקאים, ו- 30 אחוזהולכים לפרוייקטים חינוכיים ולילדים?

לכל מי שמגיע לסלוואדור מומלץ בחום להגיע לפלוריניו שם כל יום שלישי הם מקיימים חזרה פומבית והלמות התופים שלהם מרעידים את כל מי שנחשף לתופעה המדהימה שהם יצרו: גם תרבותית וגם מוסיקלית שבעצם משלבת בין מקצבי סמבה ורגאי מסורתיים ולבין מקצבים אפריקאנים קריביים.

ההצלחה שלהם היא בין לאומית. מי לא זוכר שהם שיתפו פעולה עם  פול סיימון ומייקל ג'קסון ?  אבל גם עם כישרונות לטיניים כמו  ג'ימי קליף, דניאלה מרקיורי, קייטנו ולוזו ועוד...
 
מי שדאג שהם יהיו עייפים בגלל שבילו לילה לפני בליין המסיבות ב"שלוותה", או שיגיעו מבואסים  אחרי שהיו חלק  ממונדיאל 2006, שם הם ליווי את נבחרת ברזיל הכושלת, התבדה . הם היו בשיא המרץ.
 
באמצע המופע הצטרפו להקת מיומנה , ורקדני קפוארה מקצוענים באופן מתוזמן לבמה והפכו את המופע לחגיגה של ממש. לקראת  סוף ההופעה הם הגבירו אתה קצב ולטירוף חושים שגרם לי לחזור לקדמת הבמה לקפוץ כמו תיש בשיכרון חושים מוחלט מול כל הנגנים הנפלאים האלה והמקצבים שאני לא רוצה שיגמרו.
 
ואז... הם אמרו תודה והלכו, הקהל לא ויתר והם חזרו לשני הדרנים נפלאים לסכם הופעה נפלאה גדושה והייתה תמורה מלאה לכרטיס .
 
חבל שלא בא יותר קהל, אבל הייתה הזדמנות שניה לכל מי שהחמיץ, במשכן לאומנויות הבמה למחרת. לא לפני שלא מעט אנשים הלכו לחגוג בהאני - ביץ יחד עם חברי הלהקה עד לא ידע...
 
אני הלכתי מהופעה היישר למסיבת יום - הולדת שהכינו לי חברים  והגעתי להאני - ביץ בארבע וחצי בבוקר אחרי שהכול נגמר, קולט את המתופף עם השיער הירוק צהוב מפלרטט עם מקומיות שאני מקווה בשבילם שידעו "לסיים" את הלילה כמו שצריך.
 
חזרתי הביתה בסביבות שש בבוקר, מבטיח לעצמי שאני לא קורא את העיתון שכבר היה מונח בגינה שלי, לא שומע חדשות, רק מתקלח וקם למחרת להופעה השנייה במשכן לאומניות הבמה בת"א, כאילו אין שום דבר אחר חשוב בעולם כרגע.
 
תנאי הפתיחה בהופעה במשכן לא היו טובים, מדובר באולם אופרה מכובד ומפואר עם מקומות מסומנים, כרטיס יכול להגיע ל 250 ₪ במקומות "הטובים" , המופע הפעם בלי בטוקדה, אבל עם קוקו לוקו, מזל שנתנו לאורי קצת לדג'ה עם כמה להיטים בשביל האווירה שלפני,  שנסובה בדרך כלל על קפה ועוגה, במקום על בירה ונקניקיה.
 
סחבק הבין שהאולם לא יהיה מלא, קניתי כרטיס הכי זול ביציע ועוד עם הנחה של מופע שני, משהו כמו 119 ₪ וסדרן הוביל אותי למקום ישיבה המרוחק והמעצבן.
 
אחרי כמה קשקושים מיותרים של דובי לנץ, עלתה בפעם השנייה תוך יממה , להקת אולדום...  עם אותה פתיחה אינסטרומנטאלית כשכולם מקפידים "להתנהג יפה" ולשבת על הכיסאות, מה שברור היה שלא יוכל להישאר לאורך זמן ...ואכן איך שהם התחילו עם השיר השני והקצבי שלהם הסכר נפרץ, אנשים התחילו לחפש מקום לרקוד, במעברים וסירבו לשבת עד לסוף ההופעה.
 
כפי שצפיתי הסדרנים קיבלו הוראה לתת לכל מי שרוצה לרדת למטה למקומות "היקרים" וכך תוך 10 דקות מתחילת ההופעה הייתי 2 מטר מהבמה בצד שמאל  רוקד עם שליש מהאולם שהחליט שאת המופע הזה אי אפשר לראות בישיבה. שוב הוקסמתי מכל אחד בלהקה, שלא היה אכפת להם מתנאי הפתיחה הקשים באולם ועשו בלגן כמו שרק אולודום יודעים לעשות, הזמרים כרגיל התחלפו ברוטציה כדי לגוון ולשמור על כוחות.
 
באיזה שהוא שלב ביקש הזמר מכולם לעמוד ולרקוד, ואז פרצו החברה משני צידי הבמה גם את קידמת הבמה ולא נשארו במעברים... החל מרגע זה בעצם מי שרצה לראות את המופע בישיבה היה חייב להתרחק מהבמה ולהישאר במרכז...אחרת הוא היה בבעיה
להקת מיומנה לא הייתה פה, ואפילו רקדני הקפוארה היו ספונטאניים מהקהל בלי ששכרו את שירותיהם מראש והפגינו אחלה ריקוד עם הזמר על הבמה שהתגלה כרקדן קפוארה משובח.
 
למרות שהופעה  ברעננה-פלוריניו  הייתה יותר ארוכה ומושקעת מהמשכן ואפילו יותר זולה, אני לא חושב שהיה מי שלא נהנה בת"א ואנשים קיבלו תמורה מלאה לכספם...כולל כל מנויי המשכן שמקבלים כרטיסים לאופרה ולאולודום בחבילה אחת. בערך עשרה אחוזים מהקהל היו פרצופים מוכרים מהמופע ברעננה, השאר היו קהל דנדש לגמרי.
 
לקראת הסוף אולודום ביקשו להגיד כמה מילים  עם תרגום צמוד על שלום ואחווה באזור וניסו להתייחס למצב הביטחוני שפוקד אותנו בחוץ , קצת בנאלי , קצת יומרני, אבל יפה מצידם.
באטרף של הסיום, כמה ילדים זכו לעלות על הבמה לתמונה בלתי נשכחת שתמצא מקום של כבוד באלבום. הזמר התחיל להשתטות ביקש ללמוד ולהגיד מילים בעברית כמו "תודה רבה" ו"שלום" עם הצחוק המקסים שלו.
 
ואז בלי שום הכנה, בלי שרצינו, הם נתנו עוד הדרן ופשוט נעלמו !!!
 
השאירו אותנו מיותמים  עם  חיזבאלה והחמאס וחזרו למולדתם  לסלוואדור בהייה . הרגשתי קצת כמו לכלוכית שהגיעה לשעת חצות והמרכבה המפוארת  הפכה לדלעת. התופים הנפלאים של אולודום נשארו זיכרון מתוק של קיץ, שמזכיר לכולנו איפה נרצה להיות בחודש פברואר הבא, בקיץ שיפקוד את חצי הכדור הדרומי.
 
תודה לכם אולודום שבאת להיות איתנו גם בשעות הקשות של המדינה, תספרו לכולם כמה אנחנו אוהבים את המוסיקה הברזילאית שלכם ואת התרבות שאתם מייצגים. המשיכו בפעילות החינוכית החברתית  החשובה שלכם וייצאו אותה לכל בכישרון המופלא שלכם.
 
ועוד תודה קטנה למפיקים שהגו את הרעיון והביאו אותו אל הפועל, לעולם לא נשכח את היומיים הנפלאים האלה, כן ירבו.
 
 
היה  ג-ד-ו-ל !!!
 
שלכם,
אייבי בנימין (שחR)

לצפייה בגלריות תמונות מההופעות של אולודום